יום חמישי, 25 ביוני 2009

רשימות שערכתי לקראת הרצאה בפני פיזיותרפיסטים

בשנת 2000 הרצאתי על טכניקת אלכסנדר בכנס פיזיותרפיסטים אזורי של קופת חולים מכבי.

לפני ההרצאה כתבתי לעצמי מספר נקודות מרכזיות אותן תכננתי להציג בפני קהל השומעים. כמובן שהיום הייתי מארגן את הדברים אחרים. כפי שכתבתי במבוא לרשימות אלה, בחרתי לשתף ברשימות אלה מתוך כוונה לסייע למורים לטכניקת אלכסנדר המנוסים פחות בהרצאות על הטכניקה להכין את ההרצאות שלהן.

(כפי שכתבתי, רשימה זאת אינה מיועדת לתלמידים בשיטת אלכסנדר או למתעניינים בשיטה, לאלה כדאי לבקר באתר טכניקת אלכסנדר או בבלוג טכניקת אלכסנדר)


הצגת עצמי
קוראים לי אור שחר. אני מורה לטכניקת אלכסנדר.

טכניקת אלכסנדר והמטרה שלי בהרצאה
  • טכניקת אלכסנדר נלמדת באופן עיקרי במישור החווייתי.
  • בלתי אפשרי להסבירה רק באופן מילולי כמו שאי אפשר לחוות את טעם התפוח למי שלא טעם אותו
  • יחד עם זאת היום אני אציג כמה מרעיונות הקשורים לטכניקת אלכסנדר, למי היא מתאימה ובאיזה מיקרים היא יכולה לסייע,
  • אינני מצפה שהרעיונות שאותם אסביר בהרצאה יובנו עד תומם או שמייד תיישמו אותם, משום שבאופן מעשי זה כמעט בלתי אפשרי.
  • במקביל, יתכן שחלק מהרעיונות שיקלטו פה במהלך ההרצאה יקרמו עור וגידים ויתפתחו לכלל הבנה חוויתית. אולי הם יצטרפו לרעיונות מוכרים לכם ויוסיפו עליהם.
האדם כשלם
  • טכניקת אלכסנדר רואה את האדם כשלם.
  • יחידה בסיסית היבטים פיזיים ומנטליים:
  • היחידה הבסיסית של כל פעילות אנושית היא יחידה פסיכופיזית
  • ההיבטים פיזיים או מנטליים של כל פעילות הם למעשה אחד, למרות שלעתים צריך להפריד אותם בשפה לצורך הנוחות, הדיון, או הבנה.
דוגמאות:
  • כעס: כשאני כועס אני גם מרגיש משהו, גם שרירים מסוימים עובדים, ואני גם חושב משהו
  • שימחה, נינוחות, עצב
  • הקשבה: כשיש הקשבה למה שאני אומר, אז גם עובדים שרירים מסוימים, תחושות הרגשות ועמדות מסוימות. שניסמכים על התנאים בחדר, על המצב שממנו הגענו וכד'.
  • להרגיש מישהו אחר לפי מצב גופני: כשאנחנו פוגשים מישהו מוכר לעתים קרובות אנחנו יודעים מה הוא מרגיש לפי ההחזקה הגופנית שלו, הבעת פניו וכד'. זהו רעיון שמוכר לשחקנים, תנוחת גוף, החזקת גוף
דוגמא
  • הסיפור על התלמיד שלי והכישלון שלו בראיונות עבודה וההצלחה שלו אחרי עבודה בשיטה.
רעיון שמובע גם בשפה:
  • מצב גופני מביע מצב נפשי חבוי או אופי דומיננטי: קשה עורף, חסר עמוד שידרה, הבוס לא נותן גב, פיק בירכיים, וכד'.
הרגלים פסיכופיזים
  • אפשר ליראות את טכניקת אלכסנדר כעוסקת בשינוי הרגלים.
  • הרגלים גופנים נפשיים וחשיבתים.
  • במילה הרגל אני כולל לא רק עישון סיגריות אלה באופן כללי איך אני מגיב, איך אני מתנהג, ועד כמה אני יוצר לעצמי תנאים כדי לשפר את יכולה הבחירה שלי בפעילות שלי.
סוגי הרגלים
ההרגל להגיב באופן מסוים:
  • תמיד כשמבקשים ממני לקום אני קם בצורה מאוד דומה,
  • כשמשהו משמח אותי אני שמח במגוון מצומצם של צורות. כמו תגובה של א' שכאשר הוא שמח הוא אומר בפנים קפואות: "באמת משמח מאוד ממש משמח"
  • פעילות קוגניטיבית: איך אני תופס את הדברים.
תנוחה, ושימוש שלי בעצמי:
  • פה באופן מיוחד אני רוצה להתייחס למונח של תנוחה.
  • הבעיה של התנוחה
  • תנוחה מרמזת עמדה קבועה, ונכון ולא נכון, צורה לשבת, לעמוד וכד'. לפי אלכסנדר תרגול תנוחות מבוסס על הנחה מוטעית, שתנוחה גרועה יכולה להשתנות באופן מספק מבחוץ, על ידי עשיית משהו אחרת. התיישרות או חיזוק קבוצת שרירים זו או אחרת.
  • כלומר אלכסנדר התייחס לתנוחה המקובעת, כתוצאה ולא כסיבה.
  • אלכסנדר לא השתמש במילה תנוחה נכונה. משום שהיא מקבעת מידי. הוא הראה שתנוחה גרועה, או כמו שהוא העדיף לקרוא לזה, "שימוש שגוי שלי בעצמי", היו תוצאות סופיות של כמה תהליכים שגויים ועמוקים.
  • לפי השקפת אלכסנדר, כשלמישהו יש עקמת, או שהוא יושב בצורה הרגלית שמזיקה לו, אין צורך לעבוד על חיזוק קבוצות שרירים מסוימת, אלה שינוי ההתארגגנות של השימוש הכולל שלנו בעצמנו.
  • כלומר לא סידרת תרגילים, ולא הרפיה אלה שינוי של הרגלים שגויים.
דוגמה:
  • בואו למשל ניקח את הישיבה בהרצאה, שמצריכה מתח פסיכופיזי מסוים, לעומת ישיבה מול מחשב, לעומת ישיבה לאכילה, לעומת ישיבת אכילה כשאנחנו ממהרים. לכאורה זה עשוי להיראות אותו דבר, אבל בכל אחד מהמצבים האלה אנחנו זקוקים למתח פסיכופיזי שונה. כלומר לשימוש שונה שלנו בעצמנו.
מתח שרירי מתאים:
  • נכון ולא נכון משתנים, בהתאם לשינויים בגוף, בקואורדינציה, מה שנכון היום יהיה שגוי מחר, את השגוי משחררים לאט לאט.
  • מתח שרירי (או פסיכופיזי) אמור להתאים עצמו למצב.
אי עשייה:
  • אז איך משחררים הרגלים, או תנוחות לא מתאימות, ובוחרים בתנוחות אחרות?
להפסיק לעשות:
סיפור אלכסנדר בקצרה,
  • להזכיר את המראות
השאלה של אלכסנדר:
  • מה אני עושה שגורם לי לבעיה, ולא מה עוד לעשות כדי לפתור את הבעיה, אלה מה להפסיק לעשות.
דוגמאות
  • חדר כושר
  • התעמלות עם הכתף
  • עבודה בלחצים רגשיים כבדים
הגורם קבוע ואיך הוא משפיע, יצירת תנאים, שימוש מול תפקוד
  • יש גורם קבוע, שמשפיע עלינו.
דוגמאות:
  1. לישון שעה פחות בלילה באופן קבוע, אפשר לתפקד, אבל במהלך הזמן התפקוד שלנו ירד.
  2. להעלות כל יום 10גרם דבר שלא מורגש במהלך חמש שנים זהו 18 קילו, שקשה מאוד להוריד.
  3. מקום כואב: לאט לאט לומדים לצמצם את יכולת התנועה, ואז לא כואב, אבל אז לאורך זמן גם הבעיה לא נפתרת וגם מצטמצמת יכולת התנועה
Primary Control
  • אלכסנדר מצא שיש גורם קבוע בתוכנו, שמתבטא גם במערכת יחסים הולכת ומשתבשת, לעתים קרובות, בין הראש לצוואר.
  • כשהצוואר מתכווץ וגורם לראש להילחץ לתוך הגוף, מביא להתקצרות הקומה, ולדחיסת הזרועות והרגלים לתוך הגוף.
  • תוצאות
  • השיבוש הפסיכופיזי מתבטא באיבוד הגמישות הפיזית, הגמישות הרגשית. בגמישות האינטלקטואלית
  • מחשבה פעילה של שינוי מערכת היחסים הזאתי לכיוון חיובי,
  • ניתנות הנחיות אחרות, להניח לצוואר ראש לפנים ולמעלה גו מתארך ומתרחב
דוגמא:
  • ג'ון דיואי
שיפור הבקרה התחושתית
  • בתהליך הלימוד התלמיד מרגיש באופן יותר מדויק למה הוא זקוק:
דוגמאות:
  • להרגיש יותר את הכיווץ שלו, הקומה שלו גבהה
  • להיות צמחוני, להפסיק לשתות קולה
  • להתחיל לכתוב
  • הלימודים הם בעיקרם חווייתיים, לא מתוך האינטלקט ונעשים תוך כדי שיפור הבקרה התחושתית, הרגשית, וכד'
  • בתהליך שיפור הבקרה התחושתית, שהאדם מבחין יותר מה קורה, מתגלים לעתים כאבים, מצוקות, שהם חלק מהתהליך.
עבודת הידיים של המורה
  • עבודת המורה נעשית בידיים וזהו תהליך נילמד, שבו למעשה המורה מבחין מה קורה לתלמיד בדרך כלל עוד לפני שהתלמיד יודע - כמו החזקות מיותרות, נינוחות וכד'.
  • בעזרת העבודה עם הידיים שלי אני מלמד להפסיק לעשות, אני ומעודד את התלמיד ליצור מתח שרירי אחר, בהתחלה בין הראש לצוואר, ואחרי זה בכל הגוף, שבמהלכו, באופן עקיף התלמיד לומד להפחית את המתח המיותר, ולהגביר את המתח הפחות.
מהלך השיעור
  • מורה תלמיד, בעזרת הידיים ושיחה,
הרגלים, השהייה, הנחיית כיוונים
  1. אדם רואה את ההרגלים שלו במהלך היום יום
  2. רואה ולא מגיב עליהם. משהה את התגובה ההרגלית שלו לשנותם
  3. משפר את הכיוון שלו, ומארגן את עצמו מחדש. בעזרת תהליך של הנחית כיוונים.
מי פונה ללמוד טכניקת אלכסנדר
  1. אנשים עם כאבים. בעיות פיזיות: סקוליוזיס קיפוזיס וכד'
  2. אנשים עם מחלות פסיכוסומטיות אחרות: אסטמה, חרדה, גמגום...
  3. אומנויות הבמה, לשכלל את הכלי
  4. מטפלים, שרוצים לשפר את המיומנות שלהם עם עצמם, לשכלל את הכלי
  5. נכים, וצרכים מיוחדים
  6. אנשים סקרנים, שעובדים על ההתפתחות שלהם.

שאלות מהקהל


© אור שחר (2000)

על הרצאות בשיטת אלכסנדר (הקדמה)

לעתים קרובות שואלים אותי איך כדאי להרצות על שיטת אלכסנדר? מה כדאי להגיד ומה כדאי שלא להגיד?

ראשית, כשמכינים הרצאה על השיטה כדאי, לדעתי, לקרוא ולהכיר את ההרצאה המצויינת של מרג'ורי בארלו משנת 1965, שחלקה תורגם לעברית תחת השם: ההוראה של פ.מ. אלכסנדר.

בהכנת הרצאה כדאי לקחת בחשבון את היכולת שלך כמורה, כמרצה בפני קהל, וכמובן כדאי מאוד להכיר את הקהל שבפניו את/ה עומד/ת להרצות.

בעבר נהגתי להרצות באופן קבוע וכתבתי לעצמי רשימות לקראת ההרצאות הללו. בפוסטים הקרובים אפרסם את הרשימות שרשמתי מתוך מחשבה שהן יכולות לעזור לחלק מהמורים שמכינים הרצאות על שיטת אלכסנדר.

חשוב להבין שהרצאות אלה התאימו לזמנן. כיום אני נוטה להרצות פחות ודרך הדיבור שלי בפני קהל השתנתה - בהמשך אכתוב באתר שלי על הדרך שבה כדאי, לדעתי, להציג את שיטת אלכסנדר בפני קהל שלא מכיר את השיטה.

הרשימות שרשמתי מתאימות למורים לשיטת אלכסנדר. הן אינן מתאימות לתלמידים בשיטה או למתעניינים בשיטה. לאלה כדאי לגלוש לאתר שיטת אלכסנדר, או לבלוג שיטת אלכסנדר.